השילוב בין בירה קראפט ואומנות הוא מתבקש, שתיהן מאפשרות מרחב של ביטוי אישי ויצירתיות אינסופית. לכן, כשפנו אלי עתליה עין מור ודניאל נחמיאס, אוצרי תערוכת "השדכן" במסגרת שבוע העיצוב בירושלים, להשתתף בפרוייקט ישר נעניתי. זוהי השנה השלישית של תערוכת "השדכן", שבה כל שנה עתליה ודניאל משדכים מעצבים מתחומים שונים עם בעלי מלאכה ליצירת פרוייקט משותף.
חיברתי את יוחאי קודלר, הברומאסטר שלנו, לפרוייקט המיוחד ונבחרנו לעבוד בצוותא עם שרה שוראקי, קרמיקאית ירושלמית מוכשרת המציגה את עבודותיה ברחבי העולם. היא הגיעה אלינו למבשלה ללמוד על מלאכת בישול הבירה ולשאוב השראה מהמקום ומהאנשים.
פקקים פורחים
אחרי הכרות קצרה, אך מעמיקה, עם המתרחש במבשלה, שרה הבחינה בשתי תֵמוׂת עיקריות. מצד אחד, טריות, אורגניות, טבעיות וצמיחה, ומצד שני, רפטטיביות וקו ייצור. שרה תרגמה את שתי התֵמוׂת האלו לעולם היצירה שלה, ויצרה 50 פקקים פורחים שבאו יחד לכדי שדה מלבלב ופורח של בקבוקי בירה שפירא.
למחזה האסתטי והמרשים היה גם ייעוד פרקטי כאשר הפקקים המיוחדים ידעו גם לשמש בית חם למאנצ'יז שבאים בשידוך מושלם עם המשקה הצונן והתוסס. בנוסף, שרה גם יצרה מאתיים כוסות מקרמיקה להגשת הבירה המיוחדת שבושלה לאירוע.
כשברומאסטר יוחאי נפגש עם עולם היצירה של שרה הוא היה מאוד סקרן לדעת כיצד חרס יכול להשפיע על התסיסה של בירה. שרה נרתמה לניסוי ויצרה אמפורת חרס בנפח 12 ליטר. יוחאי, יחד עם יתר צוות המבשלה, מילאו את האמפורה בסטאוט שלנו בתחילת שלב התסיסה. כשהתסיסה הסתיימה הם עברו לטכניקה של תסיסה מתמשכת.
הם השתמשו במשקע השמרים שנשאר בתחתית האמפורה ומעליו יצקו תירוש סטאוט חדש ונתנו לו לתסוס. הם חזרו על התהליך הזה לא פחות משש פעמים! ולבסוף, לקחו הכל ויצרו בלנד.
"החרס הוא חומר נושם וזה זירז תהליכי חימצון של הבירה והתוצאה הייתה מרתקת", אומר יוחאי, "התסיסה המתמשכת של הסטאוט באמפורת החרס בעצם האיצה את תהליכי היישון שלו והביאה טעמים מתקתקים ואדמתיים. היה תהליך מרתק, מלמד ויצירתי".
טעימות מהבירה יוגשו ביום חמישי בערב (1/7/21) וביום שני (5/7/21).
שתפו את הכתבה: