ה-Green Roof של בירה שפירא

צוות שפירא

30/09/2024

בירה שפירא מזמינה אתכם לחודשיים של בירה ופנטזיה בוטנית על הגג הירוק של האברהם הוסטל

במהלך החודשים ספטמבר-אוקטובר בירה שפירא תפתח שואו-רום על הגג של האברהם הוסטל, תל אביב. בלב ליבה של העיר תוכלו לבוא ולהנות מאווירה בוטנית קסומה, נוף אורבני עוצר נשימה ובירה קרה וטרייה.

במהלך התקופה תוכלו לבוא ולשתות את מגוון הבירות שלנו יחד עם הזדמנות נדירה וחד פעמית לטעום מהדורות סופר מיוחדות במסגרת סדרת ה-Flavor Lab שלנו שבו נציג לראווה שלל בירות מעשי ידיהם של בשלני הבירה המוכשרים שלנו. תבואו..תעטמו..אולי תעזרו לנו למצוא את השפירא הבאה;)

המקום פתוח המהלך השבוע בימים א-ה בין השעות 17:00-23:30, ובימי שישי בשעות 12:00-17:00.

יהיו גם מגוון אירועים מיוחדים, מסיבות והשקות בלעדיות של בירות חדשות, אז שווה לעקוב ברשתות החברתיות.

 

אפשרי גם לקיים אירועיים פרטיים באווירה ייחודית ומפעימה. 

לתיאום, נא ליצור קשר עם תמר 052-4225803

שבוע העיצוב

צוות שפירא

01/07/2021

השילוב בין בירה קראפט ואומנות הוא מתבקש, שתיהן מאפשרות מרחב של ביטוי אישי ויצירתיות אינסופית. לכן, כשפנו אלי עתליה עין מור ודניאל נחמיאס, אוצרי תערוכת "השדכן" במסגרת שבוע העיצוב בירושלים, להשתתף בפרוייקט ישר נעניתי. זוהי השנה השלישית של תערוכת "השדכן", שבה כל שנה עתליה ודניאל משדכים מעצבים מתחומים שונים עם בעלי מלאכה ליצירת פרוייקט משותף.
חיברתי את יוחאי קודלר, הברומאסטר שלנו, לפרוייקט המיוחד ונבחרנו לעבוד בצוותא עם שרה שוראקי, קרמיקאית ירושלמית מוכשרת המציגה את עבודותיה ברחבי העולם. היא הגיעה אלינו למבשלה ללמוד על מלאכת בישול הבירה ולשאוב השראה מהמקום ומהאנשים.

פקקים פורחים

אחרי הכרות קצרה, אך מעמיקה, עם המתרחש במבשלה, שרה הבחינה בשתי תֵמוׂת עיקריות. מצד אחד, טריות, אורגניות, טבעיות וצמיחה, ומצד שני, רפטטיביות וקו ייצור. שרה תרגמה את שתי התֵמוׂת האלו לעולם היצירה שלה, ויצרה 50 פקקים פורחים שבאו יחד לכדי שדה מלבלב ופורח של בקבוקי בירה שפירא.
למחזה האסתטי והמרשים היה גם ייעוד פרקטי כאשר הפקקים המיוחדים ידעו גם לשמש בית חם למאנצ'יז שבאים בשידוך מושלם עם המשקה הצונן והתוסס. בנוסף, שרה גם יצרה מאתיים כוסות מקרמיקה להגשת הבירה המיוחדת שבושלה לאירוע.
כשברומאסטר יוחאי נפגש עם עולם היצירה של שרה הוא היה מאוד סקרן לדעת כיצד חרס יכול להשפיע על התסיסה של בירה. שרה נרתמה לניסוי ויצרה אמפורת חרס בנפח 12 ליטר. יוחאי, יחד עם יתר צוות המבשלה, מילאו את האמפורה בסטאוט שלנו בתחילת שלב התסיסה. כשהתסיסה הסתיימה הם עברו לטכניקה של תסיסה מתמשכת.
הם השתמשו במשקע השמרים שנשאר בתחתית האמפורה ומעליו יצקו תירוש סטאוט חדש ונתנו לו לתסוס. הם חזרו על התהליך הזה לא פחות משש פעמים! ולבסוף, לקחו הכל ויצרו בלנד.
"החרס הוא חומר נושם וזה זירז תהליכי חימצון של הבירה והתוצאה הייתה מרתקת", אומר יוחאי, "התסיסה המתמשכת של הסטאוט באמפורת החרס בעצם האיצה את תהליכי היישון שלו והביאה טעמים מתקתקים ואדמתיים. היה תהליך מרתק, מלמד ויצירתי".
טעימות מהבירה יוגשו ביום חמישי בערב (1/7/21) וביום שני (5/7/21).

שתפו את הכתבה:

שפירא X טמפו

צוות שפירא

13/06/2021

מתרגשים מאוד על איחוד הכוחות עם טמפו וחתימה על הסכם שותפות.

העסקה תאפשר לטמפו להרחיב את מגוון בירות הפרימיום שהיא מציעה ללקוחותיה, ומאידך תאפשר לבירה שפירא להמשיך את ההתפתחות שלה, ולהגיע לקהלים רחבים יותר.
רגע החתימה עם טמפו
איציק שפירא ימשיך לשמש בתפקיד המנכ"ל, והמבשלה המשפחתית תמשיך לייצר את הבירות המצויינות שלהם במבשלה המקורית בראשותו של הברומאסטר יוחאי קודלר.
השאיפה המשותפת של טמפו ושפירא היא לראות את המותג הייחודי של שפירא מתרחב ומגיע ליותר אנשים ברחבי הארץ, תוך כדי שמירה על הזהות, האיכות והייחודיות של המותג.
ז'אק בר, מנכ"ל ויו"ר טמפו מברך על השותפות החדשה עם בירה שפירא. "כל מי שמכיר את האחים שפירא ואת צוות העובדים יודע שהם עושים דברים בדרך הייחודית שלהם. בירה שפירא היא מבשלה חדשנית עם מגוון בירות מצויינות, צוות מוכשר, ותרבות ארגונית המוּנעת מתוך ערכי משפחה אותנטיים, משהו שהיה מאוד חשוב לנו".
חלק מהאחים שפירא (מימין) דני, תמר, איציק ואבי
איציק שפירא, מנכ"ל בירה שפירא: "אנחנו נמשיך לעשות את מה שעשינו עד כה, רק שעכשיו נוכל לממש את היעדים שלנו הרבה יותר מהר ממה שדמיינו ולהתחיל לעבוד על פרוייקטים חדשים ומרגשים. רוצה להודות לכל הלקוחות שלנו על השותפות לדרך, ובפרט לחברת פרוטרי שעמדו לצידנו בשנת קורונה כל כך מורכבת".

שתפו את הכתבה:

בירה עם אידאלים

צוות שפירא

17/01/2021

אידאלים הם דבר נשגב, דבר ששואפים אליו. אנחנו בשפירא עושים בירה ברמה גבוהה ודואגים לשמור על טעם, איכות וייחודיות ללא פשרות. כששאנן בא עם הרעיון לייצר בירה שתלווה את האלבום החדש שלו "אידאלים", לקח לנו קצת זמן לעבד את הנתונים ולתכנן בירה שתתאים לאלבום.
שאנן סטריט - אידאלים 2021

בירה חריפה

הרעיון לבירה חריפה הגיעה בהחלטה משותפת של אורי, הבשלן הראשי שלנו, ושאנן. אורי ישר חשב על הסטאוט שלנו. בירות חריפות הכרנו בכל מיני וריאציות, אבל פחות שחורות וקלויות. בירה כהה, מלאה, עם גוף כבד וטעמי קלייה של קפה ושוקולד היא במה מצויינת לפלפל חריף. הסטאוט נותן כבוד לפלפל החריף אבל מבלי שהוא יאפיל וישתלט על הבירה כולה.
סטאוט שיבולת שועל - אחלה בסיס לצ'ילי החריף
פלפלים חריפים הם לא משהו שבשגרה שלי ולכן החלטתי לשנס את בלוטות הטעם ולרדת לעומק העניין. דיברתי עם כמה מומחים לפלפלים חריפים שמאוהבים בחריף קיצוני. מסתבר שפלפלים חריפים זה עולם שלם. ישנם המון זנים ברמות חריפות שונות ובמגוון רב של טעמים. התחלתי לחפש בשוק מחנה יהודה, אבל לא מצאתי את הזנים המיוחדים יותר שסיפרו לי עליהם. אחרי בירורים הגענו לחקלאי בערבה במושב חצבה שמגדל מספר זנים מיוחדים וחזקים בחריפותם. חריפות הפלפל נמדדת במדד שנקרא סקוביל. פלפלים נפוצים בשימוש יומיומי נעים בין 500 ל-2500 סקוביל. הזנים של הערבה היו בין 500,000 ל-1,500,000 סקוביל(!).
קיבלנו לניסיון 6 זנים והתחלנו בניסוי מקיף. לאחר התייעצות עם חברים בתעשייה החלטנו להשרות את הפלפלים בתזקיק אלכוהול 96% של בירה שלנו. אחרי ההשריה העברנו את הפלפלים מהאלכוהול לבירה. טעמנו אותה בכמה מועדים, ובמועד האחרון עשינו פאנל של כל חברי המבשלה כולל שאנן כדי להחליט איזה זן הכי אהבנו. חיפשנו פלפל שייתן לא רק חריפות אלא גם טעם מיוחד. בטעימה הוחלט ללכת על זן פלפל שנקרא הבנרו. אבל כשחזרנו לחקלאי התברר שלא נשאר לו מספיק מלאי לבישול הבירה.
שאנן ואורי מלקטים פלפלים חריפים בערבה

פלפלים מפארן

התחלנו מחדש והפעם הגענו לגיא אילן – מגדל פלפלים מפארן שבערבה. גם לו היו פלפלים הבנרו, אבל הוא הציע לנו לנסות זן חדש שלא כל כך מוכר ואמר שלפי איך שתארנו לו מה אנחנו מחפשים הוא יהיה אפילו יותר מעניין מההבנרו. הבנו שהכי טוב זה פשוט להגיע לערבה. פינינו זמן בלו"ז ויצאנו אני, אורי ושאנן לטיול בערבה. הזמן דחק כי תיכננו לחזור בזמן לאיסוף הילדים. שמענו את הסיפור על המשק ועל אוריה, השותף של גיא, וטעמנו קצת פלפלים טריים.

טעמנו הבנרו משני זנים ואז הגענו לזן החדש – מאדם ז'אנט. המאדם ז'אנט ישר משך את תשומת ליבנו. פלפל צהוב, מקומט ויפה. היה חריף מאוד ובעל טעם לימוני מרענן כמו גרידת לימון. החלטנו לקחת כמות שתספיק לבישול הבירה מכל סוג ולהחליט במבשלה לאחר עוד בדיקות מקיפות. הפעם השתמשנו בפלפלים טריים ללא השרייה באלכוהול כי הבנו שהאלכוהול הוציא את רוב החריפות מהפלפל והשאיר רק את הטעם, מה שהוציא לנו את האיזון של הטעם מול החריפות.

בטעימה נוספת מול פאנל עם שאנן, החלטנו פה אחד שהולכים על המאדם ז'אנט. הטעמים הלימוניים שלו נתנו קונטרסט מושלם לסטאוט. טוויסט מרענן לבירה כבדה. החריפות מורגשת מצויין ומאוזנת עם טעם הפלפל המיוחד.

פותחים שולחן בפארן עם גיא ואוריה

לסיכום

כמו בכל פרוייקט אחר שיוצא מהמבשלה יש פה סיפור. בירות שיוצאות מפתח המבשלה הן בירות שעברו תהליך ארוך של תכנון, פיתוח, נסיונות ולמידה. אנחנו גאים להציג את בירת "אידאלים" – Hot Chili Stout – בירה של טעמים, איזונים וחריפות. בירה עם גוף כבד אך עם טעמים מרעננים וקלילים.

שתפו את הכתבה:

בירה בריסטה

צוות שפירא

08/09/2020

מלבד מים כמובן, קפה ובירה הם שני משקאות אהובים שאני צורך על בסיס יומיומי. בדרך כלל היום מתחיל עם כוס קפה ונגמר עם בקבוק בירה. האחד מעורר ומחדד ואילו השנייה מערפלת ומטשטשת. שני מצבים קיומיים הכרחיים כדי לשמור על שפיות ואיזון בעולם מודרני. לכן הרעיון של לעשות בירה עם קפה הרגיש לי טבעי כמו לעשות שידוך בין שני חברים טובים, שאומנם שונים באופיים, אבל בעלי פוטנציאל גבוה ליצירת זוגיות משגשגת. האתגר היה למצוא את סגנון הבירה ואת סוג הקפה שיהיה ביניהם את הכימיה הנכונה.
דני שפירא

בירה בריסטה, למי שמתלבט בין בירה לקפה?

טעמים קלויים בבירה זה לא משהו חדש. שעורה קלוייה היא מרכיב קבוע בסטאוטים לסוגיהם, ובמינונים קטנים יותר גם בבירות שאינן בהכרח סטאוט. השילוב של קפה בבירה שכבר יש בה טעמים קלויים אינה מחדשת יותר מדי. אם נחזור רגע לאנלוגיית השידוכים, אז זה יהיה כמו לשדך בין כאלה שמכירים מגיל אפס, גדלו באותו מקום ועברו יחד את אותן התחנות בחיים. זה פשוט עוד מאותו הדבר. לכן חיפשנו פה משהו שיהיה מחוץ לשטנץ הרגיל של בירה עם קפה.
כשאיציק, המנכ"ל של בירה שפירא, טייל בבודפשט שנה שעברה, הוא גילה תעשיית קראפט צעירה ומעניינת. שם הוא הכיר לראשונה את סגנון הבירה White Stout – כשמה כן היא: בירה בהירה עם טעמים קלויים כמו אלה שאנחנו מוצאים בסטאוט. הניגוד הזה בין הצבעים סיקרן אותו, ויחד עם צוות הבשלנים שלנו, התחלנו לחשוב בכיוון הזה של בירה בהירה עם קפה.
דותן בתחנת השטיפה ביירגשף, אתיופיה

Coffee Shop 51

בשלב הזה חברנו למומחה הקפה והקלייה מ-Coffee Shop 51: "תמיד אהבתי קפה, התמכרתי מגיל צעיר מאוד ובצבא כבר הייתי מסתובב לכל מקום עם פק"ל", מספר הבעלים דותן גרינברג תוך כדי שאנחנו יושבים לסשן טעימות קולד ברו. מתוך תשוקה למשקה המהביל דותן יצא במסע אחר הקפה המדוייק שייקלע לטעמו והרחיק עד לאתיופיה: "אנו עובדים זו שנה שנייה ברציפות עם תחנת השטיפה אריצ'ה שממוקמת במחוז יירגשף שבדרום אתיופיה. תחנה זו מרכזת את יבוליהם של 650 חקלאי האזור. הקפה שמגיע אלינו עובר ידיים רבות ונמצא בהשגחה מתמדת להשגת תוצאה מושלמת."
פולי קפה טריים של קפה 51 במחוז יירגשף
כשטעמנו את החליטה הקרה מהתערובת של דותן גילינו שהטעמים הקלויים לא ממש דומיננטיים וקיבלנו דווקא טעמים יותר פירותיים ומתקתקים של קפה. ברומאסטר יוחאי הציע לשדך לקולד ברו של דותן בירת אייל בהירה וקלילה, אך עם זאת גם בעלת גוף דומיננטי, בירה שתהווה בית "קר" לטעמי הקפה והארומות המתקתקות שבאו מהקולד ברו האתיופי.

הקולד ברו הוכן מבעוד מועד ואז שודך לבירה בסוף שלב הרתיחה של הבישול. זאת הייתה תחילתה של זוגיות מופלאה. אומנם בהתחלה הבירה והקפה תססו יחד ועברו את הדרמות שכל זוג צעיר חווה, אבל מהר מאוד הטעמים השלימו אחד את השני באופן מחמיא ביותר ויצרו את ה-Barista Beer. מעבר לשילוב הטעמים המוצלח יש פה גם הרמוניה מאוזנת של אלכוהול וקפאין, של עירפול וטישטוש חושים ושל שחור ולבן. השידוך הצליח ואנחנו מקווים שתהיה לכולנו פיסה קטנה של גן עדן.

שתפו את הכתבה:

מבשלים עם אורי

צוות שפירא

30/08/2020

הבשלן הראשי שלנו, אורי סופר, לוקח אותנו אל מאחורי הקלעים ומראה לנו איך מבשלים בירה שפירא.

ברומאסטר יוחאי

צוות שפירא

05/08/2020

“כשאני חושב על המקצוע ברומאסטר מיד קופצת לי לראש תמונה של נזיר שמנמן ועליז עם לחיים סמוקות שיושב לו במרתף בין חביות עץ ולוגם בהנאה פיינט בירה מתוך כוס גדולה. על פניו תפקיד הברומאסטר נשמע כמו ה-dream job האולטימטיבי לכל שתיין חובב. אבל אם נתפקח לרגע ונשים את הרומנטיקה בצד, למעשה מדובר במקצוע מורכב ומאתגר הדורש סט כישורים רחב מאוד.”

תפקיד הברוּמאסטר

הברומאסטר צריך לאגד בין היתר יכולות של אינסטלטור, אדריכל, מהנדס, חשמלאי, שף, אומן, רתך, כימאי, מיקרוביולוג ועוד. לא צחוק. ואכן, כשהיינו עוד בתיכנונים הראשונים של הקמת המבשלה, ידענו שנצטרך להביא איש מקצוע שבאמת יודע מה הוא עושה. עם כל הכבוד ל-GRANDPA HARRY'S PORTER, ולבירת "שבעת המינים" שבישלנו בבית, ידענו שמבשלה מקצועית זאת אופרה אחרת ויש גבול לכמות הידע והניסיון המקצועי שאפשר לצבור על ידי חיפושים בגוגל. לכן, חלק מהתוכנית הייתה להביא ברומאסטר מקצועי שינהל ויוביל את כל עניין הייצור.

בשנת 2011, רגע לפני שהציוד הגיע ארצה, יוחאי קודלר מכר את מבשלת הנגב וחיפש את ההרפתקה הבאה שלו. הצענו לו לבוא ולהצטרף אלינו וכל השאר היסטוריה. כחלק מסדרת מאמרים על האנשים שעומדים מאחורי העשייה אצלינו במבשלה מן הראוי שנפתח עם האיש, הנשמה והמקצוען שעומד מאחורי כל לגימת בירה שפירא שאתם שותים. ברומאסטר יוחאי קודלר.

יוחאי נולד וגדל בקיבוץ אורים שבנגב, וכיאה לחיים בקיבוץ, הרומן שלו עם בירה התחיל בגיל 15 (רחמנא ליצלן) כשהוא יצא מבית הוריו ועבר לגור במגורי הצעירים. "זאת הייתה תקופה טובה לגלות דברים חדשים וביניהם גם את הבירה", נזכר יוחאי, "הבירה הראשונה שאני זוכר ששתיתי ונהניתי ממנה הייתה גולדסטאר, אבל היה קצת קשה להשיג בירה מתחת גיל 18 אז תמיד חשבנו איך אפשר להכין אותה. קראנו את המרכיבים אבל אף פעם לא מצאנו מה זה כשות או לתת".

ברומאסטר יוחאי

ההתחלה

אחרי שסיים את שירותו הצבאי כלוחם בחטיבת הנח"ל עבר לגור ולעבוד באלסקה ושם גילה להפתעתו חנות שמוכרת ציוד לבישול בירה ואת אותם חומרי גלם מסתוריים. "איגדתי כמה חברים וקנינו את הציוד ביחד. זאת הייתה ההתנסות הראשונה שלי בהכנת בירה. העסק עבד טוב והכנו כל מיני דברים מיוחדים, כמו בירת פורטר עם פטל טרי. המתכון הראשון שלי היה סטאוט שזכה מקום ראשון בתחרות אזורית באלסקה. כשחזרתי לארץ הבאתי איתי במזוודה כל מיני חומרי גלם שידעתי שיהיה קשה למצוא בארץ וכך התחלתי להכין בירה בבית בקיבוץ. בניתי מתקן וסידרתי לי מקום לעבוד עם חדר תסיסה מבוקר."

יוחאי פיתח את התחביב ושריין לעצמו מקום של קבע על הפודיום בתחרויות בירה ביתיות והפך למלך הבלתי מעורער של בישול הבירה הביתי.

מתחביב לשלב הבא

ב-2005 החליט לקחת את התחביב לשלב הבא וללמוד את התחום לעומק. הוא טס לדנבר, קולורדו, והתנדב במבשלת בולדר כדי ללמוד את התחום התעשייתי של ייצור הבירה. אחרי שחזר לארץ ב-2006 יוחאי חבר לחיים בן עשור והם התחילו לעבוד יחד כדי להפוך את התחביב לעסק, עד שב-2008 הם סוף סוף יצאו לדרך אחרי שהקימו את מבשלת הנגב. "מבשלת הנגב הייתה שיעור מאוד גדול בייצור בירה, שיווק, הפצה וניהול עסק. תחום מאוד מעניין ומתגמל, חוויה אדירה לייצר מוצר ולקבל עליו פידבקים חיוביים".

יוחאי במבשלת הנגב 2010

תקופתו של יוחאי במבשלת הנגב הסתיימה ב-2010 אחרי שהם מכרו את המבשלה לחברת נורמן פרימיום דאז. "בתקופה הזאת איציק ודני שפירא, שהכרתי מימי כבשלן ביתי, הקימו את המבשלה והציעו לי להצטרף. הצטרפתי להקמה של מבשלת שפירא מתחילת דרכה".

מקום ראשון לפייל אייל בתחרות 2011 BIRA
אני זוכר משיחות עם יוחאי בתקופה הזאת שהוא התעקש שלא נקרא לו ברומאסטר. הוא היה אומר שברומאסטר הוא איש מקצוע מדופלם שעבר מסלול לימודים מקיף ומעמיק בניהול ייצור במבשלת בירה. מבחינתו הוא היה לכל היותר Head Brewer. אבל כל זה השתנה כשנה וחצי אחרי שהצטרף אלינו כשנסע לגרמניה ללימודי ברומאסטר במכון VLB היוקרתי בברלין. יוחאי הותיר שם רושם גדול והיה לישראלי היחיד עד היום לסיים את לימודיו כמצטיין מחזור. לאחר הלימודים הוא חזר אלינו למבשלה עם ידע וניסיון הרבה יותר עשירים וסוף סוף יכולנו לקרוא לילד בשמו – ברומאסטר יוחאי.
סיים בהצטיינות את לימודי הברומאסטר בגרמניה (VLB)

"התפקיד שלי כברומאסטר הוא לנהל את הייצור במבשלה הן מבחינת הידע הטכני בייצור הבירה והן מבחינת הידע המדעי שכרוך באיכות המוצר", מסביר יוחאי. "ייצור בירה בצורה תעשייתית ומכירתה לקהל רחב דורשת מידת אחריות גבוהה על טיב ואיכות הבירה. מדדים של עקיבות וחיי מדף הם דברים שמאוד מעסיקים ברומאסטר מקצועי לעומת בשלן חובב שמבשל לעצמו וחברים. ברומאסטר הוא מקצוע שמשלב גם אנינות, כמו יינן או בריסטה, וגם עבודה סיזיפית וטכנית רבה. חשוב להכיר את שני הצדדים ולאהוב אותם".

כדי לייצר בירה מעולה במבשלת קראפט צריך כמובן חומרי גלם איכותיים וציוד ראוי, אבל הגורם האנושי הוא פקטור קריטי על מנת להגיע לתוצאות מצויינות וכדי לשמור על עקביות. מה שהופך את תפקיד הברומאסטר לחשוב במיוחד במבשלת קראפט. 

"אני אוהב להקפיד על פרטים מהמקרו ועד המיקרו" מפרט יוחאי , "אני אוהב להקפיד על תהליך מסודר. סביבת עבודה מסודרת ונקיה עוזרת להתרכז בדברים החשובים בתהליך. אני מקפיד על רישום ותיעוד כדי שיהיה אפשר לעקוב אחרי פרמטרים משתנים ובכך למנוע תקלות והפתעות ולזהות את מקורן. העברת מידע בין כל אנשי הצוות למנוע תקלות תקשורת. אני קפדן גדול בניקיון המבשלה, ויש לכך השפעה ישירה על טיב הבירות."

"מלבד איכות המוצר, הדבר הכי החשוב בעיני הוא יכולת השתייה של המוצר. באנגלית קוראים לזה drinkability. זה פרמטר שמאוד חשוב לי בבירה. בירה שמורכבת מידי או "כבדה" או קיצונית מידי לשתייה, לא כיף לשתות. יכולת השתייה מנגישה את הבירה לקהל רחב יותר, דבר שהוא גם חלק מחזון המבשלה "שפירא – בירה לכולם".  

מעבר לאתגר שקיים בייצור מגוון בירות "דרינקביליות" על בסיס קבוע ולשמור על עקיבותן ואיכותן, המבשלה שמה לעצמה מטרה לחדש וליצור בירות מיוחדות כל הזמן. זאת אחת הפריווילגיות והאהבות שיש לנו כמבשלת קראפט, וזה המרחב שבו הברומאסטר מקבל ביטוי כאמן יצירתי.

רעיון שהופך לבירה

 "השלב הראשון ביצירת בירה חדשה הוא הרעיון – למצוא משהו מעניין וחדש ולפתח אותו. לאחר שמצאנו את הקונספט, מגיע השלב של קביעת המרכיבים. בשלב הזה אני נעזר בהמון ניסיון והכרות עם חומרי גלם שונים, תמיד חשוב לשאול לדעות של עוד אנשים מהתחום. אפשר לטעום מרכיבים שונים בכל מיני דרכים שישקפו את טעמם בבירה הסופית. לאחר בחירת חומרי הגלם עושים תכנון של תהליך הייצור. חשוב לצפות מקרים חריגים ולדעת לתת פתרונות. אחרי שיש לי פחות או יותר הכל בראש אני אוהב לשתף את הצוות שלי בייצור הבירה ולשמוע פידבקים מהם. דבר אחרון לפני הייצור אם אפשר  עושים פיילוט של בישול קטן לבדוק את המתכון. לא תמיד אפשר ואז אני מסתמך הרבה על אינטואיציה אישית וניסיון".

special edition (23)
Imperial Chocolate Barrel Aged Porter

אחד הפרויקטים המורכבים שעשינו במבשלה היה בירת פורטר שוקולד חזקה. "הרעיון בא כשמזקקת מילק אנד האני הציעו לנו חביות של ברבן לשים בהם בירה כדי שהם יוכלו לישן וויסקי בהן לאחר מכן", מספר יוחאי, "בעבר טעמנו במבשלה בירה חזקה עם פולי קקאו שיושנה בחביות מארצות הברית ומאוד התרשמנו. החלטנו לעשות משהו דומה. התקשרתי לחברים שמייצרים שוקולד ושאלתי אותם על פולי קקאו. את נושא האריזה, הבקבוק והתווית השארתי לאנשי השיווק והעיצוב והם פנו למאיירים Brothers of Light שעשו עבודה מדהימה וגם פיתחו קונספט חדשני ומיוחד של מדבקה על מדבקה. העיצוב נתן לבירה עוד ייחוד".

The Brothers of Light

יוחאי הוא ללא ספק אחד הברומאסטרים המובילים בארץ. מקצועיות בלתי מתפשרת, כישרון ויצירתיות, שארוזים כולם בתוך מעטפת של צניעות וסקרנות של ילד, הופכים את יוחאי ואת בירה שפירא למבשלת קראפט שכבר יותר מעשור מייצרת מסורת של בירה מצויינת וחדשנית. מעל לכל ואולי מה שהכי בולט אצל יוחאי, ומה שבסופו של דבר אולי מזכיר לי את הנזיר המדושן מעונג, היא התשוקה והאהבה שלו למשקה התוסס ול-craft שלו. לחיי עוד שנים רבות של עשייה, יצירה ואחווה.

שתפו את הכתבה:

קראפט ישראלי

צוות שפירא

27/07/2020

עד לפני כעשור ומשהו שוק הבירה הישראלית כלל כמעט רק בירות מסחריות של מבשלות גדולות. בתחילת שנות ה-2000 נולדה לה תינוקת חדשה - מבשלות קראפט ישראליות - מבשלות קטנות שהדרייב העיקרי של האנשים העומדים מאחוריהן בא מאהבתם לבירה ולחוויה האנושית שנוצרת סביבה. לסיפתח של המגזין שלנו אספנו עשר אנקדוטות ועובדות על בירות הקראפט הישראליות.

כ-80% מסך מבשלות הבירה בארץ כיום הן מבשלות קראפט, יחד עם זאת כולן יחד מהוות רק כ-3% משוק ייצור הבירה המקומי. בארה"ב מבשלות הקראפט מגיעות כבר קרוב ל-19% מייצור הבירה. 

בירות קראפט ישראליות, בניגוד לרוב רובן של הבירות המסחריות, אינן מסוננות או מפוסטרות. חיי המדף שלהן אמנם קצרים יותר אבל הן יותר טריות ועשירות בטעם. 

מבשלת הקראפט הראשונה שהוקמה "בין הים לנהר" היא מבשלת טייבה. המבשלה נמצאת בכפר הנוצרי טייבה שבשטח הרשות הפלסטינאית והיא הוקמה כבר ב-1994 על ידי האחים דייויד ונדים ח'ורי. 

האחים ח'ורי
האחים ח'ורי

הראשונים להקים מבשלת קראפט בשטח ישראל היו אנשי הברוהאוס – ברופאב תל אביבי שהוקם על שדרות רוטשילד ב-1998 ונסגר סופית ב-2012. ב-2005 דייויד כהן, רואה חשבון מניו ג'רזי, הגשים חלום והקים את מבשלת דנסינג קאמל בתל אביב. דייויד היה הראשון להביא את בשורת תעשיית הקראפט האמריקאית לארץ.

שני הברומאסטרים הישראליים הראשונים לעבוד במבשלות קראפט ישראליות היו יוחאי קודלר ממבשלת שפירא וליאור בלמס ממבשלת שבט. יוחאי הוא גם הברומאסטר הישראלי היחיד עד היום שסיים את לימודיו בגרמניה כמצטיין מחזור.

מה זה Dry Hopping?

באופן מסורתי מוסיפים כשות בתהליך הבישול של הבירה על מנת להעניק לה מרירות וארומה. דריי הופינג הוא תהליך שבו מוסיפים כשות בשלב היישון כשהבירה כבר קרה, מה שנותן לבירה פצצה של ארומות טריות של כשות. אממה צריך להיזהר! מנטוס בבקבוק קולה…מכירים? אז כששמים את הכשות בבירה משהו דומה קורה. הגזים, שכלואים בתוך הנוזל, משתחררים ואם לא סוגרים את המיכל מ-ה-ר אז מצב טוב שתסיימו את היום עם מקלחת בירה (אולי בעצם חלום "רטוב" של חלק מאיתנו).
אוסף תוויות הבירה הגדול בעולם של מבשלות קראפט ישראליות (כולל בירות ביתיות) שייך לאספן שמואל איתק'ן מקיבוץ העוגן. יש לו באוסף לא פחות מ-2680 תוויות שונות…וואו! אין מילים.

בירה וספורט הולכים יחד כמו...

כל אירועי הספורט בעולם חוץ מאלה שבארץ. באסה. בכל מקרה, צריכה מתונה של בירה אחרי פעילות ספורטיבית יכולה לשפר את קצב ההתאוששות וגם יכולה להוות מקור טוב לתוספי ויטמינים. אגב, ישנן שתי מבשלות קראפט ישראליות התומכות בקבוצות ספורט. מבשלת הגולן תומכת בקבוצת הכדורסל של גליל-גלבוע, ומבשלת שפירא תומכת בקבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים ובקבוצת הכדורגל של הפועל קטמון.

לפי אתר דירוג הבירות Untappd מסתבר שסגנון הבירה הכי פופולרי בקרב חובבי הקראפט הישראלי הוא בירה IPA.

לא פחות מ-9 מתוך 15 הבירות שמדורגות בראש הרשימה הן IPA. לפי האגדה הסגנון הזה נולד באמצע המאה ה-19 כשלבריטים היו חיילים בהודו ועד שהבירה הייתה מגיעה אליהם היא כבר הייתה מקולקלת בגלל החום הכבד וההפלגה הארוכה. הפתרון היה לחזק את הבירה באלכוהול וכשות – שניהם בעלי איכויות של שימור – וכך נולד ה- India Pale Ale.

ולסיום, טיפ קטן שלא בהכרח קשור ספציפית לבירה קראפט ישראלית אבל למה לא… המשחק אוטוטו מתחיל והחבר שהיה אחראי על ה-Booze הביא בירות חמות. איזה גזור. לא לדאוג, אפשר לקרר בקבוק בירה תוך 2 דקות! מלאו קערה במעט מים והרבה קרח, הוסיפו 2 כפות מלח, ערבבו, תכניסו את הבקבוקים ותהיה לכם בירה קרה תוך 2 דקות. זה בדוק 😉